חוק זכויות יוצרים
חוק זכויות יוצרים הוא מסגרת חוקית מקיפה המגנה על יצירות מקוריות ומסדירה את זכויותיהם של יוצרים. הבאנו עבורכם את כל המידע שצריך לדעת ומה הדברים שכדאי להתמקד בהם.
הגדרת זכות יוצרים על פי החוק
סעיף 11 לחוק מגדיר את מהות זכות היוצרים. על פי סעיף זה, זכות יוצרים ביצירה היא הזכות הבלעדית לעשות ביצירה, או בחלק מהותי ממנה, את הפעולות הבאות:
- העתקה.
- פרסום (אם היצירה טרם פורסמה).
- ביצוע פומבי.
- שידור.
- העמדת היצירה לרשות הציבור.
- עשיית יצירה נגזרת.
- השכרה (לגבי תקליט, יצירה קולנועית ותוכנת מחשב).
חשוב להדגיש כי זכויות אלו הן בלעדיות, כלומר רק בעל זכות היוצרים רשאי לבצע פעולות אלו או להרשות לאחרים לעשותן.
בכל תביעה בחוק, חשוב להבין את הזכויות המוגנות ועל מה ניתן לתבוע
יצירות מוגנות בחוק זכויות יוצרים
סעיף 4 לחוק מפרט אילו יצירות זכאיות להגנת זכות יוצרים:
- יצירות מקוריות שהן:
- יצירות ספרותיות
- יצירות אמנותיות
- יצירות דרמטיות
- יצירות מוסיקליות
- תקליטים
החוק מדגיש כי על היצירה להיות מקורית ומקובעת בצורה כלשהי. חשוב לציין כי החוק אינו מגן על רעיונות, עובדות או נתונים, אלא רק על הביטוי המקורי שלהם.
הידעתם? צילום של יצירה אמנותית הנמצאת במקום ציבורי באופן קבוע (כמו פסל ברחוב) אינו נחשב להפרת זכויות יוצרים. זה נקרא למעשה “חופש הפנורמה”.
בעלות על זכויות יוצרים
סעיפים 33-36 עוסקים בשאלת הבעלות על זכות היוצרים:
- סעיף 33: ככלל, היוצר הוא הבעלים הראשון של זכות היוצרים ביצירה.
- סעיף 34: במקרה של יצירה שנוצרה בידי עובד במסגרת עבודתו, המעביד הוא הבעלים הראשון של זכות היוצרים, אלא אם הוסכם אחרת.
- סעיף 35: ביצירה מוזמנת, הבעלים הראשון הוא היוצר, אלא אם הוסכם אחרת. יש חריג לכלל זה בצילומים ודיוקנאות מוזמנים, שם הבעלים הוא המזמין.
- סעיף 36: ביצירה שנוצרה על ידי עובד מדינה עקב עבודתו, המדינה היא הבעלים הראשון.
תקופת ההגנה על זכויות יוצרים על פי החוק
זכויות יוצרים אינן נמשכות לנצח. החוק מגדיר תקופות הגנה ספציפיות לסוגים שונים של יצירות, מתוך הבנה שיש לאזן בין זכויות היוצרים לבין האינטרס הציבורי בגישה ליצירות.
תקופות אלו נועדו לאפשר ליוצרים וליורשיהם ליהנות מפירות יצירתם, תוך הבטחה שבסופו של דבר היצירות יעברו לנחלת הכלל ויהיו זמינות לשימוש הציבור הרחב.
זכות היוצרים מוגנת למשך חיי היוצר ועוד 70 שנים לאחר מותו. ביצירות אנונימיות או שפורסמו תחת שם בדוי, ההגנה היא ל-70 שנים מיום הפרסום. לתקליטים, ההגנה היא ל-70 שנים מיום היצירה או הפרסום.
פגשה אתכם בעיה משפטית של זכויות יוצרים?
השאירו פרטים ויחזרו אלייכם עד 3 עורכי דין מומחים.
אז מתי כן מותר להשתמש ביצירה ללא רשות?
חוק זכות יוצרים מכיר בכך שישנם מצבים בהם השימוש ביצירות מוגנות הוא הכרחי או רצוי מבחינה חברתית, גם ללא קבלת רשות מבעל הזכויות.
פרק זה בחוק מפרט את אותם מקרים בהם השימוש ביצירה מוגנת מותר, ובכך מאזן בין זכויות היוצרים לבין צרכי החברה, החינוך, המחקר והתרבות.
פרק ד’ לחוק (סעיפים 18-32) עוסק בשימושים מותרים ביצירות מוגנות. אלו הם מקרים בהם השימוש ביצירה אינו מהווה הפרה של זכות היוצרים. הסעיפים החשובים ביותר הם:
- שימוש הוגן למטרות לימוד, מחקר, ביקורת, סקירה, דיווח עיתונאי ועוד.
- שימוש ביצירות בהליכים משפטיים.
- העתקה של יצירה המופקדת לעיון הציבור.
- שימוש אגבי ביצירה.
- שידור או העתקה של יצירה הנמצאת במקום ציבורי.
תקופת ההתיישנות והמחיקה
חשוב להבין את המושגים “תקופת התיישנות” ו”תקופת מחיקה” בהקשר של מידע פלילי:
תקופת ההתיישנות:
- זוהי תקופה שבה מצטמצם מספר הגופים הרשאים לקבל מידע פלילי אודות אדם שהורשע.
- התקופה מתחילה להיספר לאחר ההרשעה הסופית.
- משך התקופה תלוי בסוג העבירה ובחומרתה.
תקופת המחיקה:
- זוהי תקופה נוספת שמתחילה בתום תקופת ההתיישנות.
- בתום תקופה זו, חל צמצום נוסף במספר הגורמים הזכאים לקבל מידע פלילי.
חשוב לציין כי גם לאחר תום תקופות אלו, ישנם גופים מסוימים (כמו אלה המפורטים בחוק) שעדיין יוכלו להיחשף למידע הפלילי.
הזכות המוסרית בחוק זכויות יוצרים
מעבר לזכויות הכלכליות, החוק מכיר בקשר האישי והרוחני שיש ליוצר עם יצירתו. הזכות המוסרית נועדה להגן על אינטרסים אלה, שאינם כלכליים במהותם.
הזכות משקפת הלכה למעשה את ההכרה בכך שליצירה יש ערך מעבר להיבט הכספי, וכי יש לכבד את הקשר בין היוצר ליצירתו.
בנוסף לזכות היוצרים הכלכלית, החוק מכיר גם בזכות המוסרית של היוצר (סעיפים 45-46). הזכות המוסרית כוללת שני היבטים:
- הזכות כי שמו של היוצר ייקרא על יצירתו בהיקף ובמידה הראויים.
- הזכות כי לא יוטל פגם ביצירה ולא ייעשה בה סילוף או שינוי צורה אחר, ולא תיעשה פעולה פוגענית ביחס ליצירה, אם יש באלה כדי לפגוע בכבודו או בשמו של היוצר.
חשוב לציין כי הזכות המוסרית היא אישית ואינה ניתנת להעברה, והיא נשארת בידי היוצר גם אם זכות היוצרים הועברה לאחר.
מה הקנס בחוק על הפרת זכויות יוצרים?
כדי להבטיח את האפקטיביות של זכויות היוצרים, החוק מגדיר מהן הפרות של זכויות אלו ומספק מגוון של תרופות משפטיות.
פרק זה בחוק נועד להרתיע מפני הפרות ולספק ליוצרים כלים להגן על זכויותיהם. הוא גם מנחה את בתי המשפט כיצד להתמודד עם מקרים של הפרת זכויות יוצרים.
פרק ח’ לחוק (סעיפים 47-60) עוסק בהפרות של זכות יוצרים ובתרופות בגין הפרות אלו:
“הפרת זכות יוצרים מהווה עוולה אזרחית ועבירה פלילית. בית המשפט רשאי לפסוק פיצויים ללא הוכחת נזק עד לסכום של 100,000 ש”ח לכל הפרה. בנוסף, קיימות סנקציות פליליות הכוללות מאסר וקנסות כבדים”.
פסקי דין מרכזיים בזכויות יוצרים
הפרת זכויות יוצרים באינטרנט היא סוגיה מורכבת ומתפתחת. בתי המשפט נדרשו להתמודד עם מגוון מקרים הקשורים לשימוש ביצירות מוגנות במרחב הדיגיטלי. להלן מספר פסקי דין מרכזיים בתחום זה:
- ת”א (מחוזי ת”א) 567-08-09 אי.טי.וי בע”מ נ’ ראם (2013): במקרה זה, נדונה שאלת האחריות של בעלי אתר אינטרנט להפרת זכויות יוצרים על ידי משתמשים. בית המשפט קבע כי על מפעילי אתרים לנקוט באמצעים סבירים למניעת הפרות זכויות יוצרים, וכי עליהם להסיר תכנים מפרים לאחר קבלת התראה.
- ע”א 9183/09 The Football Association Premier League Limited נ’ פלוני (2012): פסק דין על שידור משחקי כדורגל באינטרנט ללא הרשאה. התיק הגיע לבית המשפט העליון שפסק כי שידור חי באינטרנט מהווה “שידור” לפי חוק זכות יוצרים, וכי הפצת קישורים לשידורים פיראטיים עלולה להוות הפרה של זכויות יוצרים.
- ת”א (מחוזי ת”א) 3560-05-13 סייפקום בע”מ נ’ רביב (2015): במקרה זה נדונה סוגיית השימוש בתמונות מהאינטרנט. בית המשפט הדגיש כי העובדה שתמונה זמינה באינטרנט אינה מעניקה רשות אוטומטית לשימוש בה, וכי יש לקבל אישור מבעל זכויות היוצרים לפני שימוש בתמונה.
- ת”א (מחוזי מרכז) 567-08-09 הרשקוביץ נ’ גוגל ישראל בע”מ (2011): פסק שעסק באחריות של מנועי חיפוש להפרת זכויות יוצרים. בית המשפט קבע כי גוגל אינה אחראית באופן ישיר להפרות זכויות יוצרים בתוצאות החיפוש, אך עליה להסיר קישורים מפרים לאחר קבלת הודעה מתאימה.
- ת”א (מחוזי ת”א) 1074/05 מפעיל נ’ חברת וואלה! תקשורת בע”מ (2009): בפסק הדין נדונה סוגיית ההעתקה של מאמרים מאתרי חדשות. בית המשפט קבע כי העתקה של כתבות שלמות מהווה הפרה של זכויות יוצרים, גם אם ניתן קרדיט למקור.
- ת”א (מחוזי ת”א) 3038/02 ענבר נ’ יאהו! (2008): המקרה כאן הוא על הפרת זכויות יוצרים בפורומים מקוונים. בית המשפט קבע לבסוף כי מפעילי פורומים אינם אחראים אוטומטית לתוכן שמפרסמים משתמשים, אך עליהם לפעול להסרת תכנים מפרים לאחר קבלת התראה.
פסקי דין שציינו משקפים את המורכבות של סוגיות זכויות היוצרים בטח ובטח בעידן הדיגיטלי ומדגישים את הצורך בזהירות בשימוש בתכנים מקוונים.
הם גם מבהירים את האחריות המוטלת על מפעילי אתרים ופלטפורמות מקוונות בכל הנוגע להגנה על זכויות יוצרים על פי החוק.
- שאלות נפוצות
הפרת זכויות יוצרים יכולה להוביל לתביעה אזרחית ולפיצויים של עד 100,000 ש”ח ללא הוכחת נזק. במקרים חמורים, יש גם עבירות פליליות עם עונשי מאסר וקנסות.
החוק מגן על יצירות ספרותיות, אמנותיות, דרמטיות, מוסיקליות, תוכנות מחשב ותקליטים, ובלבד שהן מקוריות ומקובעות בצורה כלשהי.
לא, על פי החוק בישראל זכות היוצרים נוצרת אוטומטית עם יצירת היצירה. אין צורך ברישום פורמלי.
שימוש הוגן הוא שימוש מותר ביצירה מוגנת ללא אישור מבעל הזכויות, למטרות כגון לימוד עצמי, מחקר, ביקורת, סקירה, דיווח עיתונאי והוראה.
לא בהכרח. בית המשפט בוחן כל מקרה לגופו על פי מבחני השימוש ההוגן המפורטים בחוק.
הזכות המוסרית היא זכותו של היוצר ששמו ייקרא על יצירתו ושהיצירה לא תסולף באופן הפוגע בכבודו או בשמו. זכות זו אינה ניתנת להעברה ונשארת בידי היוצר גם אם זכות היוצרים הועברה לאחר.
ככלל, לא. גם אם תמונה זמינה באינטרנט, היא עדיין מוגנת בזכויות יוצרים ויש לקבל אישור מבעל הזכויות לפני השימוש בה, אלא אם כן השימוש נופל תחת הגדרת “שימוש הוגן”. שציינו בשאלות הקודמות ובכתבה.
אז מה היה לנו במאמר?
מאמר זה נכתב עבור מידע כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי.
צריכים עורך דין זכויות יוצרים?
השאירו פרטים לייעוץ מקצועי מעד 3 עורכי דין בתחום
