צו ירושה מוגש לרשם לענייני ירושה כשהמנוח לא הותיר צוואה. בתיק פשוט: 4–8 שבועות, אגרות כ-645 ₪ ושכר טרחת עו״ד 2,500–6,000 ₪. במחלוקות התיק עובר לבית המשפט לענייני משפחה.
צו ירושה הוא מסמך משפטי שמכריז על יורשיו החוקיים של אדם שנפטר ללא צוואה, בהתאם לחוק הירושה התשכ״ה-1965. בלי צו ירושה לא ניתן להעביר נכסים, להוציא כספים מחשבונות בנק, להעביר רכב או לרשום דירה על שם היורשים. את הבקשה מגישים לרשם לענייני ירושה , לרוב באופן מקוון , והליך פשוט נמשך 4–8 שבועות. במדריך הזה: מי רשאי להגיש, אילו מסמכים צריך, כמה זה עולה, מה ההבדל בין צו ירושה לצו קיום צוואה, וטעויות שיכולות לעכב את התהליך בחודשים.
📑 תוכן עניינים , לחצו לפתיחה
צריכים עזרה בהגשת בקשה לצו ירושה?
שיחת ייעוץ ראשונית ללא עלות , נסביר בדיוק מה צריך ונטפל בכל ההליך
מה זה צו ירושה ומתי צריך אותו?
כשאדם נפטר מבלי שהשאיר צוואה, נכסיו מתחלקים לפי סדר היורשים שנקבע בחוק הירושה התשכ״ה-1965. כדי שהיורשים יוכלו לפעול בנכסים בפועל , להעביר דירה בטאבו, למשוך כספים מהבנק, להעביר רכב, לקבל זכויות פנסיוניות וביטוחיות , הם חייבים להציג צו ירושה חתום על-ידי הרשם לענייני ירושה (או בית הדין הרבני במקרים מסוימים).
צו הירושה אינו מחלק את העיזבון, אלא רק מצהיר מי היורשים ומה חלקו של כל אחד. את החלוקה בפועל היורשים עושים ביניהם , לרוב בעזרת עו״ד שעורך הסכם חלוקת עיזבון.
צו ירושה מול צו קיום צוואה , מה ההבדל?
| פרמטר | צו ירושה | צו קיום צוואה |
|---|---|---|
| מתי מגישים | כשהמנוח לא השאיר צוואה | כשהמנוח השאיר צוואה תקפה |
| בסיס לחלוקה | סדר היורשים בחוק הירושה | הוראות הצוואה |
| גוף מאשר | רשם לענייני ירושה | רשם לענייני ירושה |
| אגרת פתיחה (2026) | ~514 ₪ | ~514 ₪ |
| אגרת פרסום | ~131 ₪ | ~131 ₪ |
| זמן ממוצע לקבלה | 4–8 שבועות | 6–10 שבועות |
| סיכון להתנגדויות | בינוני (לרוב בין יורשים) | גבוה יותר (טענות לאי-תקפות הצוואה) |
מי רשאי להגיש בקשה לצו ירושה?
החוק קובע שכל מי שיש לו אינטרס בעיזבון רשאי להגיש בקשה. בפועל מדובר ברשימה הבאה:
יורש על-פי דין
בן/בת זוג, ילדים, הורים, אחים, נכדים , כל מי שמופיע בסדר היורשים על-פי החוק.
נושה של העיזבון
מי שהמנוח חב לו כסף , בנק, חברת אשראי, ספק , רשאי לבקש צו כדי לפעול לגביית החוב.
מנהל עיזבון
אם מונה מנהל עיזבון על-ידי בית המשפט, הוא רשאי להגיש את הבקשה בשם כלל היורשים.
היועץ המשפטי לממשלה
במקרים מיוחדים, כמו כשאין יורשים ידועים, היועמ״ש רשאי לפעול לקבלת הצו עבור אפוטרופוס כללי.
סדר היורשים על-פי דין , מי מקבל מה?
חוק הירושה קובע מדרג ברור. רק אם אין יורשים בקבוצה הראשונה, עוברים לקבוצה הבאה:
- בן/בת זוג + ילדי המנוח , בן הזוג מקבל את המיטלטלין של משק הבית ורכב משפחתי, ובנוסף חצי מיתרת העיזבון. הילדים מתחלקים בחצי השני שווה בשווה. אם ילד נפטר לפני המוריש , חלקו עובר לילדיו (נכדי המנוח) לפי "עיקרון השורש".
- בן/בת זוג + הורי המנוח (כשאין ילדים) , בן הזוג מקבל מיטלטלין ורכב, ובנוסף שני שליש מהיתרה. ההורים מתחלקים בשליש הנותר.
- בן/בת זוג + אחאי המנוח (כשאין ילדים והורים) , בן הזוג מקבל מיטלטלין ורכב, ובנוסף שני שליש מהיתרה. האחים מתחלקים בשליש הנותר.
- אין בן זוג , העיזבון מתחלק שווה בשווה בין הילדים. אם אין ילדים , להורים. אם אין הורים , לאחים. אם גם לא , לסבים ולצאצאיהם.
- אין יורשים כלל , העיזבון עובר למדינה, אבל היא רשאית להעבירו לקרובים רחוקים או למטרה ציבורית שתאמה את רצון המנוח.
מסמכים שצריך לצרף לבקשה
- טופס בקשה לצו ירושה , טופס סטנדרטי מאתר הרשם לענייני ירושה (אפשר למלא אונליין).
- תעודת פטירה מקורית , מהמשרד הפנים. אם הפטירה הייתה בחו״ל , תעודה מאומתת באפוסטיל.
- תצהיר היורשים , תצהיר חתום בפני עו״ד שמפרט את שמות כל היורשים, מספרי הזהות, יחס הקרבה למנוח ומענם.
- ספח תעודת זהות של המנוח , אם זמין; אחרת תמצית רישום ממשרד הפנים.
- אישור מסירה , הוכחה שכל היורשים האחרים קיבלו הודעה על הבקשה.
- שובר אגרה , תשלום אגרת פתיחת תיק (~514 ₪) ואגרת פרסום (~131 ₪).
- ייפוי כוח לעו״ד , אם מגיש עורך דין מטעם היורשים.
אנחנו מטפלים בכל ההליך מקצה לקצה
איסוף מסמכים, ניסוח תצהירים, הגשה מקוונת , אתם רק חותמים
תהליך ההגשה , שלב אחר שלב
- איסוף מסמכים , תעודת פטירה, תמצית רישום, פרטי כל היורשים הפוטנציאליים.
- איתור נכסים וחובות , בנקים, נדל״ן, רכבים, פנסיה, ביטוחים , לקבל תמונת מצב מלאה לפני ההגשה.
- החתמת תצהיר היורשים , אצל עו״ד; חייב לכלול את כל היורשים על-פי דין, גם אם הם מוותרים על חלקם.
- הגשת הבקשה לרשם לענייני ירושה , באתר משרד המשפטים (מקוון) או בהגשה ידנית בלשכת הרשם הרלוונטית.
- תשלום אגרות , שובר ייעודי מהאתר; ניתן לשלם באשראי או בהעברה בנקאית.
- פרסום בעיתון יומי , הרשם מפרסם את הבקשה (על חשבון המבקש); כל מי שמתנגד יש לו 14 יום להגיש התנגדות מאז הפרסום.
- בדיקת היועמ״ש , היועץ המשפטי לממשלה רשאי להגיב תוך 45 יום; בפועל לרוב לא מגיב במקרים פשוטים.
- מתן הצו , אם אין התנגדויות, הרשם מנפיק את הצו תוך 4–8 שבועות מההגשה. הצו נשלח דיגיטלית לעו״ד ולמבקש.
אגרות ועלויות (2026)
| סעיף | טווח עלות (₪) | הערות |
|---|---|---|
| אגרת פתיחת תיק | ~514 | מתעדכן אחת לשנה |
| אגרת פרסום | ~131 | פרסום הודעה לרבים |
| תצהיר נוטריוני / בפני עו״ד | 200–500 | לכל יורש |
| שכ״ט עו״ד לטיפול בכל ההליך | 2,500–6,000 | תיק פשוט, ללא מחלוקות |
| שכ״ט במקרה של התנגדות | 8,000–25,000+ | הליך משפטי מלא בבית משפט |
| הסכם חלוקת עיזבון | 3,000–8,000 | אופציונלי , בהמשך |
| סה״כ הוצאה ממוצעת (תיק פשוט) | 3,500–7,500 | כולל אגרות ושכ״ט |
לוחות זמנים וטיפול בהתנגדויות
במקרה הרגיל , בלי התנגדויות , צו הירושה מתקבל תוך 4–8 שבועות מההגשה. אם מישהו מגיש התנגדות (יורש שלא הוזכר, נושה, ידוע בציבור שלא נכלל), התיק עובר אוטומטית לבית המשפט לענייני משפחה, וההליך יכול להימשך 6–24 חודשים ואף יותר.
סיבות נפוצות להתנגדות
- יורש פוטנציאלי שלא נכלל בתצהיר (למשל ילד מקשר קודם).
- טענה לידועה בציבור שלא הוזכרה בבקשה.
- טענה שקיימת צוואה , צריך להגיש בקשה לצו קיום צוואה במקום.
- חלוקה לא נכונה של זכויות בן הזוג (במיוחד בנכסים שצברו לפני הנישואין).
- נושה שטוען לחוב מהעיזבון שלא טופל.
טעויות נפוצות שמעכבות חודשים
- השמטת יורש פוטנציאלי , אפילו ילד שאתם בקרע איתו חייב להופיע בתצהיר. השמטה במזיד = עבירה פלילית.
- תצהיר לא מדויק על מצב משפחתי , נישואים קודמים, גירושין, ידוע בציבור , הכול חייב להיות מתועד.
- טעות בפרטי המנוח , תאריך פטירה שגוי, מספר זהות לא נכון, שם בעברית במקום בלועזית.
- הגשה בלי לבדוק אם יש צוואה , אם צוואה מתגלה אחרי שהונפק צו ירושה, הוא מבוטל והכול מתחיל מחדש.
- אי-מסירת הודעה לכל היורשים , חובה חוקית; היעדר אישור מסירה = עיכוב בטיפול.
- אי-תשלום אגרת פרסום , הרשם לא מטפל בתיק עד שמשולמות שתי האגרות.
- הגשה לא נכונה , בקשה לרשם כשהיה צריך לבית הדין הרבני, או להפך, יכולה להחזיר את התיק לאחור בכמה חודשים.
מתי חובה לקחת עורך דין?
טכנית , אפשר להגיש בקשה לצו ירושה לבד, ובמקרים פשוטים זה עובד. אבל יש מצבים שבהם חובה להיעזר בעורך דין ירושות מנוסה:
- יש יותר משני יורשים, או יורש שמתגורר בחו״ל.
- קיים סכסוך משפחתי כלשהו, גם בעבר.
- בעיזבון נכסי נדל״ן, עסק או תיק השקעות משמעותי.
- יש חשד או טענה לקיומה של צוואה.
- בן/בת זוג ידוע/ה בציבור שצריך להוכיח את מעמדו.
- חובות משמעותיים בעיזבון שצריך לטפל בהם לפני החלוקה.
- נישואים שניים עם ילדים מקשרים קודמים.
שאלות נפוצות
כמה זמן לוקח לקבל צו ירושה?
כמה עולה להוציא צו ירושה?
האם חייבים לקחת עורך דין?
מה קורה אם מתגלה צוואה אחרי שהוצא צו ירושה?
האם ידועים בציבור יורשים אוטומטית?
האם אפשר לוותר על חלק בירושה?
האם יש מס ירושה בישראל?
מה ההבדל בין רשם לענייני ירושה לבית הדין הרבני?
מוכנים להתחיל בתהליך?
שיחת היכרות קצרה תיתנו לכם תמונה מלאה , ללא התחייבות וללא עלות